בריא לדעת

בבקבוקי המים יש מים השאלה אם יש פלסטיק במים? ( חלק 2)

מאת: צחי הרץ B.Pharm. Ph.D. – יועץ בנושאי תזונה, תוספי תזונה ותרופות

בבקבוקי הפלסטיק יש מים השאלה היא האם יש פלסטיק במים ?  | מי עדן

חלק גדול מהמשקאות שאותם אנו שותים, ארוז או מוכל בסוגי אריזה שונים. אריזות אלו, הבאות במגע עם המשקאות השונים, עלולות להוות מקור חשיפה של המשקה לחומרים שונים, וזאת כתוצאה מנדידה אפשרית של חומרים מהאריזה למשקה המוכל בה. עד כמה בטוחות אריזות הפלסטיק? (חלק שני)

תהליך הייצור של אריזות PET כולל שימוש באנטימון כזרז לתהליך. אנטימון הוא יסוד קורט מתכתי טבעי (Sb) המצוי באדמה. אנטימון מצוי במקורות מים מתוקים שונים כמו גם במי ברז. אנטימון מצוי גם בגוף האדם בד"כ בריכוזים של 1 מק"ג\גר' ובכל הרקמות 10)).
הרשות לבטיחות מזון באירופה (EFSA) ורשויות שמירת הסביבה והבריאות בארה"ב (EPA וה-FDA בהתאמה), קבעו את הגבול העליון של רמת האנטימון במי שתייה כ- 5 ו-6 PPB (מק"ג\ליטר) בהתאמה (1211,).
מחקר הונגרי שבדק את תכולת האנטימון במים בבקבוקי PET מ- 10 מותגים שונים מצא אחרי תקופת אחסון של שנה, רמות של 0.8 ננ"ג לליטר – הנמוכות פי 600-700 לערך מהגבול העליון שהוגדר עבור ריכוזי אנטימון במי שתייה באירופה ובארה"ב (13).
אינקובציה בטמפרטורות גבוהות עלולה להשפיע על נדידת האנטימון למים בבקבוקי PET. אלא שאף שהייה של שבועיים בטמפ' של 700C הביאה לריכוזי אנטימון במים שהיו בטווח הגבול העליון המותר (14).

סוג אחר של מיכלי פלסטיק הנפוץ בשוק עשוי מפולי קרבונט (PC). הפולי קרבונט הנפוץ , הוא פולימר המורכב מיחידות רבות של ביספנול-A (BPA).
BPA נחשב כמפעיל אסטרוגני חלש, או כבעל פעילות אסטרוגנית מעורבת (אגוניסטית/אנטגוניסטית) ונמצא כבעל השפעות שונות על הרבייה וההתפתחות בחיות ניסוי (15).
רשויות הבריאות ושמירת הסביבה באירופה ובארה"ב ערכו סקירות חוזרות של המידע הטוקסיקולגי שהצטבר לגבי BPA והגיעו למסקנה, שהרמה היומית העליונה של BPA הנסבלת לצריכה לאורך כל חיי אדם (TDI) היא 50 מק"ג לק"ג משקל גוף (16,17).
נמצא כי הריכוז הממוצע של BPA במים מבקבוקי PC שנשמרו בטמפ' החדר, היה ברמות של 1 מק"ג לליטר, הן בבקבוקים חדשים והן בבקבוקים משומשים (18). מחקרים שבהם בקבוקי PC מולאו במים רותחים והושארו למשך 24 שעות או מספר ימים בטמפ' החדר או בטמפ' גבוהות, הראו רמות גבוהות יותר של BPA במים (18,19) אך עדיין נמוכות מה-TDIשנקבע.
בשנים האחרונות פותחו שיטות רגישות למדידה בפועל של רמות BPA בבני אדם. מדידת הריכוז של BPA בשתן בבני אדם נחשבת כמדד אמין להערכה מעשית של הצריכה, ומתברר כי היא נמצאת בטווח של 0.1-0.13 מק"ג לק"ג משקל גוף ליום במבוגרים (20).
רמה זו נמוכה פי 500 ויותר מרמות הבטיחות העליונות שהציבו רשויות הבריאות לצריכה יומית של BPA ומכאן שחשיפת כלל הציבור ל-BPA אינה מהווה סיכון בריאותי.
יתר על כן, רמות החשיפה שנמצאו בכלל האוכלוסייה, הן הרבה מתחת לאותן מינונים יומיים של BPA שדווחו לעיתים כגורמות לתופעות לוואי במערכות ניסוי רגישות בחיות (20).

* בקבוקי מים העשויים מ- PET ו-PC נצרכים ע"י מיליונים ברחבי העולם ונמצאו עד היום כבטוחים לשימוש.
* רמות החומרים הנודדים מהם לנוזלים שבתוכם, נמדדו כמתחת לסף הבטיחות העליון שנקבע וממשיך להיבחן על בסיס קבוע ע"י רשויות הסביבה והבריאות בעולם.

המשמעויות הבריאותיות של חשיפה לרמות נמוכות של חומרים כימיים מקב' ה- EDC בכלל, ול-BPA בפרט, נבחנות כיום תוך בדיקת השפעות אפשריות בעיקר על נשים בהיריון, עוברים ותינוקות (21).

המודעות הציבורית הגדולה בשנים האחרונות לבטיחות המזון ושמירת הסביבה, מהווה מכבש ביקורתי משמעותי על הקהילה המדעית ועל רשויות האכיפה האמונות על בטיחות המזון ועל תעשיית המזון, להמשיך ולבחון האם אמות המידה שנקבעו לשמירת בטיחות המזון עומדות במבחן המציאות.

לקבלת ייעוץ , מלא פרטיך בצד שמאל למעלה בדף זה


כל הזכויות שמורות Copyright © 2010



References:

Muncke J. (2009), Exposure to endocrine disrupting compounds via the food chain: Is packaging a relevant source?, Sci Total Environ 407:4549-4559

Diamanti-Kandarakis et al. (2009), Endocrine-Disrupting Chemicals: An Endocrine Society Scientific Statement. Endocrine Reviews 30 (4): 293-342

U.S. EPA (Environmental Protection Agency) Basic Information about Di(2-ethylhexyl) phthalate in Drinking Water. Available: http://www.epa.gov/safewater/ contaminants/basicinformation/di_2-ethylhexyl_phthalate.html

תקנות בריאות העם (איכות התברואית של מי שתייה), תשל"ד 1974 (נוסח משולב – התש"ס 2000)
EFSA (2005) Opinion of the Scientific Panel on food additives, flavourings, processing aids and materials in contact with food (AFC) related to Bis(2-ethylhexyl)phthalate (DEHP) for use in food contact materials. Available: http://www.efsa.europa.eu/ EFSA/efsa_locale-1178620753812_1178620770530.htm

Biscardi D. et al. (2003) Evaluation of the migration of mutagens/carcinogens from PET bottles into mineral water by Tradescantia/micronuclei test, Comet assay on leukocytes and GC/MS. Sci Total Environ 302: 101–108.

Casajuana N & Lacorte S. (2003) Presence and release of phthalic esters and other endocrine disrupting compounds in drinking water. Chromatographia 57(910): 649–655.
Farhoodi M. et al. (2008) Effect of environmental conditions on the migration of di (2-ethylhexyl) phthalate from PET bottles into yogurt drinks: influence of time, temperature, and food simulant. Arabian J Sci Eng 33(2): 279–287.

Sax L. (2010) Polyethylene terephthalate may yield endocrine disruptors. Environ Health Perspect. Apr; 118(4):445-8.

Filella M. et al. (2002) Antimony in the environment: a review focused on natural waters: I. Occurrence Earth-Science Reviews 57:125-176.

EC 2003, European Commission directive 2003/40/EC of 16 May 2003.
U.S. EPA (Environmental Protection Agency) 2009. Basic Information about Antimony in Drinking Water. Available:http://www.epa.gov/safewater/contaminants/basicinformation/antimony.html

Keresztes M et al. (2009) Leaching of antimony from polyethylene terephthalate (PET) bottles into mineral water. Sci Total Environ 407: 4731-4735.
Westerhoff P. et al. (2008), Antimony leaching from polyethylene terephthalate (PET) plastic used for bottled drinking water. Water Research 42:551-556.
Richter CA et al. (2007) In vivo effects of bisphenol A in laboratory rodent studies Reproductive Toxicology, 24:199-224.

EFSA (2008) Toxicokinetics of Bisphenol A - Scientific Opinion of the Panel on Food additives, Flavourings, Processing aids and Materials in Contact with Food (AFC). Available: http://www.efsa.europa.eu/en/scdocs/scdoc/759.htm
US EPA (1993) – Bisphenol A. (CASRN 80-05-7). Available: ttp://www.epa.gov/iris/subst/ 0356.htm

Le HH et al. (2008) Bisphenol A is released from polycarbonate drinking bottles and mimics the neurotoxic actions of estrogen in developing cerebellar neurons Toxicology Letters, 176: 149-156.

Cao XL & Corriveau J (2008) Migration of Bisphenol A from polycarbonate baby and water bottles into water under severe conditions. J. Agric. Food Chem. 56:6378-6381.
Dekant W & Volkel W (2007) human exposure to Bisphenol A by biomonitoring. Methods, results and assessment of environmental exposures.

US EPA (2010) - Bisphenol A – Action Plan. Available: http://www.epa.gov/oppt/ existingchemicals/ pubs/actionplans/bpa_action_plan.pdf

מלא/י פרטיך ונציגנו יחזרו אליך עם מבצע מותאם במיוחד עבורך
מנהלת תחום בריאות במי עדן תשמח להשיב לשאלתך
מתקני מים מינרלים מתקני מים מינרלים