בריא לדעת

מה משביע יותר?

מה משביע יותר?  | מי עדן

נהוג לחשוב שכדי לרדת במשקל, או לשמור עליו, יש להתפשר על תחושת השובע ולסבול מעט רעב מעת לעת. אבל האמת היא שדווקא תחושת שובע במהלך הרזיה היא קריטית ליכולת שלנו להתמיד בתהליך, וודאי שגם לשמור על המשקל.

האם ספרו לך שהרכב המזון שלך, ולא רק כמותו, תורמים לתחושת השובע?

טליה לביא (M.Sc), דיאטנית קלינית

נהוג לחשוב שכדי לרדת במשקל, או לשמור עליו, יש להתפשר על תחושת השובע ולסבול מעט רעב מעת לעת. אבל האמת היא שדווקא תחושת שובע במהלך הרזיה היא קריטית ליכולת שלנו להתמיד בתהליך, וודאי שגם לשמור על המשקל.
האם כדי לשבוע צריך פשוט לאכול יותר, או שיש דברים נוספים שכדאי לדעת? האם סוג המזון והרכבו משפיעים על תחושות הרעב והשובע שלנו?
מחקרים מוכיחים כי תחושת שובע לאחר ארוחה מפחיתה את הצריכה הקלורית ותורמת לירידה ולשמירה על המשקל, וכמובן גם לשמירה על אכילה מסודרת והרגלים, המקדמים את השמירה על המשקל, בעיקר פחות צורך באכילה בין הארוחות וירידה בכמות המזון הנאכלת בארוחה.
מחקרים מוכיחים גם שתחושת השובע שלנו אינה מושפעת רק מכמות המזון הנאכלת. איכות הפחמימות/הסוכרים הינה אחד מהגורמים המשפיעים באופן מובהק וישיר על תחושת השובע. כיצד?

מהו שובע?
בגוף האדם מנגנונים פיסיולוגיים מאד משוכללים ומתוחכמים, שכל מטרתם היא לווסת את כמות האנרגיה שאנחנו מכניסים לגוף, בהתאם לצרכים שלנו. מרכזי הרעב והשובע נמצאים במוח, ואילו האוכל נמצא ב...בטן. כיצד, אם כן, מתנהלת התקשורת בין מערכת העיכול לבין המוח?
מערכת העיכול שלנו מפרישה הורמונים, העוברים דרך הדם ומגיעים למוח – כך מעבירים למוח שדרים, המתורגמים לתחושה של רעב או שובע. מנגנון שני מתנהל באמצעות "קריאה" של רמת הסוכר בדם - כאשר יורדת רמת הסוכר בדם, המוח מקבל מיד מסר של מחסור באנרגיה, משמע - צורך לאכול, משמע - תחושת רעב. גם למערכת העצבים יש תפקיד, וגם שדרים עצביים מגיעים למוח ואומרים: "צריך אנרגיה, אני רעב" או לחילופין: "די לי, מה שקבלתי עכשיו במזון מספיק לי, אני שבע".

עובדות בנוגע לשובע
פעם חשבו שהשובע נובע אך ורק ממלאות הקיבה. לאחר האוכל הקיבה מתמלאת "ומשדרת" למוח. השדר מגיע למרכז הרעב והשובע במוח, ומשדר חוסר רצון להמשיך לאכול. אכן, למלאות הקיבה תפקיד חשוב, אך מסתבר, שמנגנון השובע הוא מורכב ומפותח הרבה יותר, ומעורבים בו חומרים הנוצרים במוח וגם מס' רב של הורמונים.
ההורמונים האחראים על תחושת השובע מופרשים ממערכת העיכול בשלבים שונים לאחר האוכל, והגירוי להפרשתם תלוי לא רק באכילה עצמה, אלא גם בסוג המזון והרכבו.
אחד הגורמים אשר משפיעים על תחושת השובע הוא קצב קליטת סוכר ("אינדקס גליקמי") מהמזון.

כניסת סוכר איטית לדם – שמירה על שובע לאורך זמן
מזונות שונים נבדלים ביניהם בקצב עליית הסוכר בדם בעקבות אכילתם (קרוי אינדקס גליקמי). עליה מהירה של רמת הסוכר בדם מתרחשת לאחר שתיית משקאות מתוקים, מיצים טבעיים, אכילת ממתקים, וגם אחרי אכילה של תפוחי אדמה, קורנפלקס, לחם, פיתות ולחמניות מקמח לבן. מזונות אלה מכונים בעלי אינדקס גליקמי גבוה. עליה מהירה של רמת הסוכר בדם בעקבות אכילה של מזונות אלה, ובעיקר בעקבות שתייה מתוקה, גורמת לתחושת שובע החולפת במהירות, ולתחושה מחודשת של רעב המופיעה לאחר זמן קצר. במילים אחרות מזונות אלה הם מעוררי תיאבון. ולחילופין, ככל שכניסת הסוכר מן המזון לדם היא איטית יותר (אינדקס גליקמי נמוך), כך מתגברת באופן הדרגתי תחושת שובע, שאינה חולפת במהירות.

מכירים את התשוקה למתוק ובמיוחד את ה"טעם של עוד"?
אינסולין הוא הורמון המופרש בגוף בתגובה לעליית רמת הסוכר בדם. כשסוכר נכנס במהירות לגוף מופרשת כמת גדולה של אינסולין. כשהאינסולין מופרש במהירות יורדת רמת הסוכר בדם באופן מיידי, מה שגורם לנו להרגיש צורך עז להכניס עוד (ועוד!) סוכר לגוף וחוזר חלילה.
כך נולד ה"טעם של עוד" אחרי שאוכלים/שותים משהו מתוק, או כל מזון או משקה שקצב כניסת הסוכר שלו לדם הוא מהיר.
הפרשה איטית של אינסולין רצויה ועדיפה. ככל שכניסת הסוכר לדם הינה איטית יותר, כך גם ההפרשה התואמת של האינסולין.

מזונות בעלי קצב קליטת סוכר איטי
המשקאות והמזונות אשר מבלבלים את מערכת השובע שלנו הם משקאות המכילים סוכר, דגנים מעובדים ואפילו חלק מהפירות (אבטיח!).

כדי לנהל באורח שפוי יותר את מערכת ברעב והשובע נחליף את הדגנים המעובדים בדגנים מלאים, נכיר את הפירות המספקים לגוף שלנו סוכר המתקבל באיטיות (דובדבנים!). ומה עם המשקאות? מיצים טבעיים הם בריאים ומזינים, אבל מתנהגים באופן דומה למשקאות הממותקים, הם מספקים לגוף סוכר מהיר (וגם הרבה קלוריות), ומשקאות דיאט ומים אינם מספקים אנרגיה כלל.

ומה לגבי הסוכרים?
האם לכל הסוכרים קצב כניסה אחיד לדם? ממש לא!
קיים מגוון גדול של סוכרים, בהם משתמשת תעשיית המזון להמתיק משקאות ומאכלים.
ובכל זאת הסוכר תופס עדיין מקום מרכזי במוצרים שאנחנו צורכים. מדוע? הבעיה אולי נמצאת
באלטרנטיבות. מה כבר יכול לתחלף את הסוכר באופן ראוי? תחליף כזה צריך שיהיה גם מתוק, גם בריא, גם מספק אנרגיה וגם טבעי... סוכר פירות, לדוגמא, (פרוקטוז) הינו בעל קצב כניסה איטי יותר לדם מאשר הסוכר הלבן המוכר והנפוץ בשימוש.
הבשורה החדשה היא שקיים אותו מרכיב תזונתי אשר נותן אנרגיה, שמספק מתיקות קלה, שלא גורם לתנודות ברמות הסוכר בדם, וכתוצאה מכך גם לא לתנודות בתחושות הרעב והשובע...
קוראים לו פלטינוז. הפלטינוז, וכך הוכח במחקרים, גורם להפרשה מתונה ביותר של אינסולין.
זהו מרכיב תזונתי מהפכני אשר מתהדר בכל התכונות האלה.

הפלטינוז יוצא דופן ומביא עימו חידוש רב. מרכיב תזונתי בעל טעם מתוק, אותו ניתן להוסיף למוצרים העשירים בסוכר בדרך כלל, לתחלף את הסוכר או חלקו, כך שמתקבל מוצר בעל אינדקס גליקמי נמוך, המספק לגוף אנרגיה באיטיות, למרות טעמו המתוק!

קטגוריות מוצרים עיקריים העושים שימוש בפלטינוז – משקאות (משקאות פרי, מים מינרלים, משקאות חלב), חטיפי גרנולה (חטיפי אנרגיה) ושוקולד, אבקות להכנת מזונות אינסטנט, מוצרי מאפה ועוד.
מי עדן אקטיב מים מינרליים טבעיים בטעמי תות, תפוח , לימונענע מכילים את הסוכר הייחודי פלטינוז.




לא רק כמות המזון היא אשר משחקת תפקיד בעירור של תחושת השובע, אלא גם משתנים התלויים בסוג המזון והרכבו. סיבה מצוינת נוספת לשים לב ולחשוב פעמיים לפני שאנחנו בוחרים מה לשים בצלחת או להכניס לפה שלנו.

מלא/י פרטיך ונציגנו יחזרו אליך עם מבצע מותאם במיוחד עבורך
מנהלת תחום בריאות במי עדן תשמח להשיב לשאלתך
מתקני מים מינרלים מתקני מים מינרלים